שאלת גדרי סמכות רשם ההוצל"פ להרים מסך ההתאגדות ודיון בהלכת רשף קבלנים והרחבת הסמכויות בהתאם לפסק הדין בעניין גל יעד

ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל בטבריה (כב' הרשמת ודאד יונס) מיום 31/1/13 לפיה נדחתה בקשת המערערת לבטל עיקול אשר הוטל על זכויותיה אצל המחזיקה- צד ג' ( ק' בע"מ). החלטה זו ניתנה בגדרי תיק הוצל"פ שפתחה הזוכה - המשיבה 1 בגין חוב של בעלה לשעבר, הוא המשיב 2 (החייב בתיק), לאחר שקבעה כי הבעלים האמיתי במערערת-חב' בע"מ, הוא החייב.

החלטת הרשמת בתמצית

מהעדויות וחומר הראיות עולה, כי החייב החל ההתקשרות העסקית עם המחזיקה עוד בשנת 2002,  בהיותו עוסק מורשה ובהתאם לחוזה לאספקת שירותי ניקיון, שנתחדש מדי שנה.  בעקבות דרישות של רגולציה מצד המחזיקה, לפיהן נתבקש החייב לעמוד בתנאי החוק לעניין העסקת עובדים ע"י קבלן כוח אדם, הכוללים קבלת רישיון משרד התמ"ת לפעול כקבלן שירות, הפסיקה המחזיקה בסוף שנת 2012 את ההתקשרות עם החייב והתקשרה עם המערערת ( להלן: "החברה" או "המערערת" ).

מעדותה של עו"ד א', הרשומה כבעלת מניות יחידה במערערת וממסמכי ההתאגדות של החברה עולה, כי היא הוקמה ביום 15/11/11, אולם עד לכריתת הסכם ההתקשרות עם המחזיקה ב- 11/12, החברה לא היתה פעילה אף שקיבלה ביום 21/5/12 רישיון משרד התמ"ת לפעול כקבלן שירות, ובן זוגה של עו"ד א' סיים בשנת 2010 קורס מנהלי אבטחה. המערערת התחילה בפעילותה העסקית רק לאחר שהפסיקה המחזיקה את ההתקשרות עם החייב ומיד לאחר מכן ובאותה מסגרת חוזית.

עוד צוין, כי עו"ד א', משפטנית העוסקת בעריכת דין ולא העידה על עצמה כבעלת ניסיון בתחום מתן שירותי ניקיון. למערערת, חרף הזמן שחלף מאז הקמתה, אין נכסים או פעילות עסקית למעט הסכם ההתקשרות עם המחזיקה.

לחברה אין כתובת אחת ברורה או משרד ממנו היא מנהלת את פעילותה. משרדה בטבריה אינו מאויש וכתובת החברה שנרשמה במשרד בא כוחה ב-ר' פ', אך נועדה לשם רישום במשרד התמ"ת.

עוד נקבע, כי עפ"י עדותה של עו"ד א' חלק מהעובדים אשר עבדו אצל החייב המשיכו לעבוד אצלה.

באשר לעדות עו"ד א' ובהתייחסה לתפקידו של החייב בחברה נאמר בהחלטה כי גרסתה לא היתה עקבית ולא היתה משכנעת.

כב' הרשמת מנתה טעמים ועובדות שהתבררו לפניה אשר עמדו בבסיס קביעתה והחלטתה, ואשר חיזקו את מסקנתה בדבר היות המשיב - החייב, הבעלים האמיתי של מניות המערערת וכי יש זהות מלאה ביניהם. ואלה הן העובדות והטעמים שמנתה כב' הרשמת בהחלטתה:

הזהות בין עסקו של החייב לבין שם החברה; העובדה כי החברה היתה חברת "מדף" אשר הוקמה בחודש 11/11 ולא היתה פעילה במשך שנה שלמה כשהפעילות היחידה הצטמצמה לכדי כניסה בנעלי החייב והתקשרות באותו חוזה עם המחזיקה; כי המחזיקה החליטה להפסיק את ההתקשרות עם החייב מאחר ואינו עומד בדרישות הרגולציה; כי המערערת התקשרה בהסכם עם המחזיקה מבלי שעסקה בתחום זה קודם לכן ומיד לאחר שהמחזיקה הפסיקה ההתקשרות עם החייב; העובדה כי המערערת המשיכה להעסיק חלק מהעובדים, אשר הועסקו ע"י החייב וכי החייב היה בעבר בעל מניות בחברת ק' ט' בע"מ וכיום בעלת המניות בה הינה גב' ל' ב', באמצעותה הוא חידש את הסכם ההתקשרות עם חברת ס' בע"מ ועוסק כיום באותו תחום של מתן שירותי ניקיון.

לדעת כב' הרשמת, כל האמור לעיל מטיל צל כבד על המניעים האמיתיים של הפעלת החברה -המערערת, לאחר שהייתה רדומה משך שנה שלמה ואשר נועדה לצורך חידוש ההסכם עם המחזיקה. נוצר חשש משמעותי, כי ההתקשרות של המבקשת עם המחזיקה נועדה להרחיק את הכספים המתקבלים מעבודתו של החייב אצל המחזיקה מידי הזוכה, דבר המצדיק סטייה מעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה - המערערת באמצעות הרמת מסך ההתאגדות בינה לבין החייב. כב' הרשמת הדגישה, כי אין בהחלטתה כדי להביא למימוש העיקולים שהוטלו והם נותרים ברישום בלבד עד לקבלת החלטה אחרת מבית המשפט המוסמך לדון בשאלת הבעלות במעוקלים.

טענות הצדדים בתמצית

לטענת המערערת, כב' הרשמת חרגה מסמכותה עת הרימה את המסך וקבעה את שקבעה. עוד טוענת, כי לא הונחה תשתית עובדתית מתאימה להרמת המסך וזו מתאפשרת אך במקרים חריגים, שעה שנטל ההוכחה רובץ על המשיבה להוכיח, כי מדובר בגוף אחד, והיא לא הרימה נטל זה.

המערערת מוסיפה וטוענת כי החייב כלל אינו בעל מניות במערערת ולפיכך גם אין אפשרות להרים את המסך.

המשיבה, אין צריך לומר, מבקשת לדחות את הערעור. לטענתה, מדובר בחברה בע"מ אשר הוקמה ע"י החייב, לאחר שנפתח תיק ההוצל"פ, הוא זה שמנהל את החברה ולא אחותו, ורישומה של זו כבעלת המניות נועד לקבלת רישיון מאת משרד התמ"ת, שהחייב התקשה בקבלתו.

לטענתה, בדיון שהתקיים ביום 13/1/13 אישרה עו"ד א', כי ניסחה את תגובת החייב לבקשה למזונות זמניים, שם נטען במפורש, כי החייב בעל עסק לעבודות ניקיון בשם "ק.א. בע"מ".

עוד מוסיפה המשיבה כי מדובר בחברה השייכת לחייב ורישום המניות ע"ש אחותו עו"ד א' נועד להבריח כספים מנושים. 

הכרעה

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לקבל את הערעור.